במרחק של זמן,

במבט ממרום,

בימים של נחמה,

נעטפת בזרועותיך.

 

אתה שהיית שם אתמול

ותהה  גם מחר.

אתה, שחלמנו יחד.

עתה משניטע בי שורש,

מעמיק עם הזמן.

 

ולפעמים נדמה

שאל המנוחה הגענו,

עד שמפציע יום חדש

בחובו מטמון.