כשהבחירה נתונה כולה בידי

כשהכוח מוטל רק בי

כשהיכולת להחליט

טמונה בקרבי

ומורה לי בזרקור של אור חזק

את דרכי להבא.

 

אני נמנעת מלראות את האמת,

עוצמת את עיני בפני ההחלטה

לא מביטה פנים מול פנים

מול "האני" החדשה שנוצרה.

 

אני יודעת שזה עניין של זמן

ולפני עוד שביל ללא נקודת מוצא,

אך אם אנתב את חיי

לשביל בו אטעה מלכתחילה

אדע

כי למרות הכל

אני עדיין אנושית.

 

 

* שיר זה נכתב לפני כמה ימים, באישון לילה, כשפרץ של מילים הותיר אותי ערה וגרם לי להוציא את המילים שכל היום חיכו להיכתב...