המאור הקטן17/08/2009 00:47 | שניאל תסערי סביב ירח , גם כוחו אובד לו לעיתים . את נעוריו שלח אורח . ופניו עולות על ההרים . ובלילות קרים מופיע , זיו דמותו אשר הייתה כרוח המנשבת על דלתך. הוא דמה לאור ירח , אשר הומה על חלונך , מסיט דממה מקול נפשך . פנייך החיוורות , להן נותרו מהלכות על חלומות , אשר נשבו אחר ליבו . אל יסער הוא הירח , על ליבך אשר פסע , על שבילים יפים מאושר , בין דרכי ההזיה . |