בנקודת התפר

בין יגון לשמחה

בין רגבי- העפר

לזיקוקי-השיכחה

 

שזרתי מלאי חיוכים

לזר ענק של יופי נעורים

נשמתי לתוכי נשמות המלאכים

חשתי איך את דמעותינו הם מוחים

שמעתי אותם לוחשים: "לא לשוא...

לא לשוא היינו ביניכם מעט מהימים

אנו הדגל, החץ השלוח לראשית הימים

לאחוות החולמים

השער לחיים!"