דודו טופז

טופז

היה היה

כמו שעלה על בימה

כתב בעצמו את המחזה

שהחל בעלייה לשחקים

עלה נגע ברקיע המסך הכסוף

הידרדר במדרון לתהומות המצולה

עם שחר סיים לכתוב מילות הסוף הגרוניות חונקות צוואר

בכבל קומקום תלוי בלי מסך, סוף כתוב כל כך, סוף נטול חיים,

בלי חברים שפנו עורף, בלי קהל, בלי רייטינג, בלי במה, תלוי על בלי מה

וכפי שיצר את בימת היותו יצר במו ידיו את בימת מותו