אור זך בצהרי-יום

אור זך בצהרי-יום / מוטי לקסמן

בפינה לא עמד פנס בודד

אור רב היה מסביב

"אתה כבר הולך?

לא הספקנו לדבר אפילו"

ביטאה בעדינות את רגשותיה

ועיניה בדקו, וזרועותיה ציפו

אבל כל מסריה לא הועילו.

רק עוד רגע

איש

אל תברח אדם

הנה זיק נוצר

אל תגיד זה סתם,

ראה, ניצוץ בהיר

גם בזוהר חמה

את הכל מאיר.