עיניים יקרות,
קרות.
נשכחתי אי-שם
בין המצולות.
רזים שקופים מכסים עליי,
לא נותנים לצאת.
ואת שהיית,
שבה ואינך.

*

עיניים יקרות,
קרות.
מילים פשוטות
נמסות בלילות.
ירחים זוהרים מגלים אותי,
נושפים בי חלומות.
ואת שעכשיו,
הולכת ונשארת עבר.

*

כוכבים פזורים בשמיים,
מחפשים משאלות שבורות בדרך.
ואיך אפשר להמשיך
להיות רק בערך...
ציורים שרציתי
לא שרים עוד מנגינה.
ואת יודעת,
אולי פעם תצלח המלחמה.

~להתראות~
עוד נשימה.

בשלושה חלקים