מתרסקת לא יכולה

כותבת בשעה שמתפוררת

ברגע שכבר לא יכולה

אין שום מוצא

רק לאהוב ולכאוב

הולכת למיטה

עצובה  מתגעגעת

 

משתדלת לעצור

לעצור את לחלוחית עיניי

זה הקו המפריד

בין השיגעון להיגיון

הדימעה

 

איך לעזאזל אעשה

שמראשי וליבי תצא

ראשי צונח מול הצג

לא באת וזה קשה לי

מאוכזבת

הכאב מפלח את ליבי

אני משתגעת

 

בא לי לצעוק

אסור שישמעו

וזה גומר אותי

דיי.

 

זהו העונש

זהו כאב החטא

החטא הנורא

 

לא איכפת לי

 בא לי לבכות

בוכה מבפנים

שלא יראו.

כואב לי

צובט לי

 

צריכה ממך

רק מילה

ואשן רגועה

ריקמתי מתפוררת

מתרסקת

 

שתיקה אופפת אותי

ננעלת בתוך עצמי

לא יודעת לא רוצה

לחלוק כאב

לחלוק כישלון

 

 

לספר לא אוכל

הרי זהו סוד

זה גם אסור

אשכב לי

אבכה לי

ותקווה

שמחר

זה יקרה

 

נתלשת מעצמי

חלושה עצובה

ונוברת בכל מה שקשור בך.

וזה רק מה שיש לי.

יש לי את אין לי אותך

ואני בוכה וריקמתי פרומה