בקצף הלבן

מאת: שירת הים



בפרוור הליל רכוב על סוסי פרס
מתפקע במנוחה - מיגע ועמל.
אל האמבט מצהיל בקצף הלבן,
ומתקלף מכור עבדות מול עיניי.

שפתיך נוהרות אל צוף הכוסית,
מטביל בפתיתי אורלוגין,
ומתגלגל בשארית התשוקה הריחנית,
כעיר חמאם ענווה וביישנית.

כשולחן ערוך, גופך נוטף טללים,
מתבשם בקטורת לבונה, בנסתרים.
שוב מתמכר לקריצה השובבה,
אל הנמרה המותחת אידיליה ענוגה.

השעות סורגות קושיות בחוט שני,
ונשיקת להט פורעת בריגושים.
סימפוניית להט מפרש אל החליל,
זוקפת בפלחי רכות המצעים.

לילות שלמים הטפת שרשרת פז,
וכל פעם נולד יום חדש מדבש,
טובים השניים מיקבי שיכר,
מי יבין מה עובר עליך בכלל?



10.01.05©

שירת הים