הפעם זה לעד

לא אתן עוד לרגש חלק בחיי

לא אתן לו לפלוש לי

להגיון

ולקלקל את האיזון

שנבנה בעמל כה רב.

לא אתן למילים לא רצויות

להיכתב ולשבש את מהלך יומי,

לשבש את רוחי.

לא אתן לכל אדם

להיכנס לחיי במפתיע

ולסובב אותי סביב אצבעו הקטנה.

 

איני מוכנה להרגיש שייכת לאף אחד

אני אדם בפני עצמי

אמנם יש לי לא מעט חסרונות

ועשיתי די הרבה טעויות

וחוויתי יותר ממה שציפיתי

נפלתי

קמתי

בכיתי

צחקתי

כעסתי על כל העולם

שנאתי את כל מה שמסביבי

פרקתי עול

עיניתי את עצמי ואת כל מי שעוטף אותי.

 

אבל לא עוד דמעות.

אמנם יש צלקות

אך בינתיים

אני נותנת להן להתאחות

עד שיהיו בי די כוחות

להתמודד מולן.

 

(זה עשוי להיות קרב אימתני...)