בכל דמי העונות

07/05/2006 10:31 | דגה

אין גומעים מנחל אכזב,

ואין שובעים מפירות גדותיו,

זרי הדפנה, לא מניחים הדעת

וממשיכה בחיפוש אחריו.

בעונה שחונה,

כבעונה רטובה,

זקוקה לחום, קירבה,

לאהבה איתנה,

ברת דעת.

גם אם צליליך כנבל,

נבלעים בתוך ההמון,

כעוגב אחוש בלב,

בזה הטון.

עדינותו,

לא אעזוב,

ובכל דמי העונות,

שמור אשמור.

כל הזכויות שמורות!