גשם בנשמתי ממטיר

נוקש על משקופי הלב

מעיר את דייריו.

ענפי הלב עירומים,

שלכת לא פסחה עליהם.

והגשם ממטיר.

 

טובעת רגליי בבוץ.

ריח אדמה באפי.

בשלולית משתקפת דמותי,

השמש קרן זהובה שולחת

יונק הדבש מענף לענף, מרפרף לו ורן.

גשם שוטף את לוחות ליבי.