כמעט29/09/2009 18:19 | פשוט ענברכמעט שנגעתי בו , כמעט , אצבעותיו הפניניות והקפוצות התרפו,
ופניו המביעות מתח התעקמו לחיוך מושלם
שערו השחור והקטיפתי נע בכיוון הרוח בחינניות
גופי נדרך , קצב פעמיות לבי הוחש
ופסעתי לעברו בהתרגשות , גופי מוכן לרוץ לזרועותיו .
פניו אורו , עיניו זרחו כאלף שמשות
הוא הביט בי , ואני בו שנינו התעטפנו ברגשות האחר
וכשבאתי להיקלט בחיבוקו המגונן ולהרגיש את נשמתו החמה על עורפי,
להסניף את ריחו המשכר כסם
כמעט שנגעתי בו , כמעט . את גבו המתרחק לא אשכח לעולם , את החוליה החסרה ברצף חיי . כמעט . |