מול שקיעה במדבר

מוצאת לי נקודת מבט

נושמת עמוק גאות הימים

מציירת מסלולי ניקוז

בנשיפת שפל זהירה

רוח קרה מתחממת לאיטה

במקצבי פעימה

גומעת עם הרוח

את השקט הרוגש סודות

אבסורד מופלא

צבעים פסטליים מתחלפים

במהירות

משמעויות משתקפות בהם.

 

באופק מוריקה חלקת הקברות

והגמלים, רגע לפני אפלה

פונים למקום מרבצם.

 

אין לי עניין

לאחוז בו

ספוגה בדממה

עד

מתעוררת שוב

להבחין.