רָאוּ עֵינַי עַד בְּלִי חָסַם

רָאֶו כָּל שֶׁנָּגִישׁ וּמַה שֶׁנֶּעֱלַם

וּכְנֶגֶד הַמַּרְאוֹת לִבִּי נֶאֱלַם

שָׁרוּי בַּחֲשֵׁכָה לְלֹא כִּוּוּן

עָיֵף אֲנִי עַד כַּדַּי נִוּוּן

לֹא אוּכַל לְנַצֵּחַ

וְלֹא אֶרְצֶה לְנַגֵּחַ

מוּטָל אֲנִי עַל  הַמִּזְבֵּחַ

כִּי אֶת מַעֲשַׂי קָשֶׁה לְשַׁבֵּחַ

אֵין בְּנָפְשִׁי טִינָה וְלֹא נְקָמָה

נַפְשִׁי לֹא עוֹמֶדֶת בַּחֲבָלַי הַלֵּדָה

לֵדַת נֶפֶשׁ חֲצוּיָה בְּעִמּוּתִים וְשֶׁלָּוָה

רָווּ עֵינַי אֶת הָאַכְזָבוֹת וְהַתְּמִיהוֹת

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שפוף בַּכְּמִיהה

שֶׁאֶת נַפְשִׁי וְגוּפֵי נְבוּבָה מוֹתִירה

אלול