על תיבת פנדורה
מאובקת ונשכחת
התקבצו שדים,
הבעירו אש,
ובקלחת רותחת
רקחו מרקחת.
ובזנבות זקורים
וזה בזה מפותלים
יצאו בריקודים.

שולחים יד לתיבה
ושולפים ורומסים
זכרון, סוד, בגידה
חטא קטן ,
קינאה ירוקה
ועין רעה.
והכל ללא לאות
וכמובן בשם
אלוהי החברות.

עם שחר
של ליל הילולים
שמש האירה
תיבת שיקוצים
ריקה מתכנים –
וסביבה סְרוחים
עם זנבות עַשֵנים
שדים עייפים.

קרן אור קטנה,
לכדה בפינה
פריט
מתחבא בצל
ומתלבט
הלחזור לתיבה
או להמלט.