הייתי בדרכי לג'הנום,

חשבתי על החיים,

נסעתי בדרכי לג'הנום,

תהיתי על המתים.

 

בדרכי לג'הנום,

עיני כמעט ולא רואות,

 

בדרכי לג'הנום,

חשבתי על אוייב,

גם לו דמות אדם וצלם,

אך כלוא הוא במעצר וחרם,

כלוא בג'הנום,

כלוא עד היום.

 

נסעתי בדרכי לג'הנום,

על דרך מגואלת בדם,

ונוכחתי לגלות עולם,

שעד היום היה נראה,

כאילו כלל לא היה קיים.

 

הייתי בדרכי...לאן?

הייתי בדרכי...למה?

הייתי בדרכי לג'הנום האיומה,

ומלח דמעותיי אינניו נחמה.

 

הייתי בדרכי לג'הנום,

וקיבלתי זריקת מציאות מפוצצת,

וכמו האלה במשרדים, מכוניות מנהלים,

בתים ענקיים, בנקים וכספים, חיים טובים,

כמונו, ג'הנום, חיה וקיימת.

ונושמת.