שלווה זהובה

•  
• שָׁרְשֵׁי הַשָּׁתִיל מִשְׂתָּרְגִים
  בָּעֵץ הַסָּבָא
  שֶׁנָּטוּעַ בַּעֲפַר הַשָּׁנִים.
  
  הַשֶּׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת אֶת הַזָּהֹב
  שֶׁלֹּא עֻבָּד בִּידֵי אֱנוֹשִׁי.
  הַחוֹל הַחַם נוֹשֵׁר מִיָּדֵך,
  שֶׁמְּנַסָּה לְשַׁמֵּר מַגָּעוֹ.
  
  בַּלַּיְלָה תֵּצְאִי,
  אֶל הַמֶּרְחָב הַדּוֹמֵם.
  חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת
  תִּתְפָּרְקִי מוּל נוֹפָיו.
  
  קוֹל הַמִיָתוֹ
  נִלְחָשׁ עִם הָרוּחַ
  אַתְּ כּוֹרַעַת לְהַאֲזִין
  עוֹדֵךְ פְּרוּדָה,
  
  הוּא רוֹכֵן
  וּמְחַבֵּר אֶת שִׁבְרֵךְ,
  
  סוֹדוֹ נִגְלָה
  לְעֵינֶךְ
  קוֹל מִדְבָּר יְהוּדָה.