מגדלור

אני סתיו,
לא חורף, לא קיץ
ודאי שלא אביב.

אני עץ
לאחר השלכת
נותרתי עירומה
ללא עלים.

אני ענן רחוק
בשמיים אפורים
לא כחולים,
לא דומעים,
אדישים.

אני ורד נבול
בשדה של קוצים
סביבי הכל
שרוף, מפוייח
ואין לי מים.

אני ציפור אבודה
אי שם במרומים
שברתי כנף
והלהקה ברחה לי.

אני עטלף
בתוך מערה חשוכה
רוצה לצאת, לברוח
אך השמש
מכאיבה בעיניים.

אני מחשבה
שעדיף לשכוח
צלקת ישנה
שהותירה טעם רע.

אני אש צורבת
אל תנסה לגעת
אם תעשה כן,
תישרף.

אני אניה
שעלתה על שרטון
בים של כאב
וצללה למעמקים.

אני כוכב נופל
תביע בשמי משאלה
אני את שלי
כבר מזמן שכחתי.

אני אורו
של מגדלור נטוש
שהבהב תחילה,
אך לבסוף דעך,כבה.