חנוכיית בודדים

אתה נשבר כמו שקט שנופל בחשיכה
שופך דמעות אל ים מלוח
מגעגועים
מלח הריח שהשאירה
מתפזר
על הפצעים הפותחים
ושורף לך
בלב
עמוק בפנים
היא כואבת

אתה שותק צעקות באוזן
שלה -
האחרת,
והיא תמימה
לא מצליחה להרגיש
שכשאתה מנשק אותה
אתה חושב
עליה

כבוי
הולך ברחוב
כמו נר בודד על קן החנוכיה
שמונה שנים נשכחו
כיבו אורן
כיבו אותך