עומדת אני על רכס חיי
מביטה עם עצמי לעולם הרחב
החמה מהססת היום מלשקע
צץ לו כוכב חפץ הוא לזרח.

שמים בהירים אדומי לחיים
עיניים תלויות לפסגת החיים
פורשת ידים לחופש ממריאה
כציפור דואה מעל נוף הבריאה.

מפליגה בים גועש זכרונות
בין גליו הרמים לנווט בוחרת
מים כחולים לאופק נושקים
לחוף העתיד עם תקוה חותרת.

הלילה יורד עוד יום חולף
ובוקר חדש יולד מחר
פוסעות במורד אני ועצמי
השחר הפציע מביטות לעבר.

מבט לעולם