תן לי סיבה לשיר חברי, אפתח בקולו של זמיר,

תראה מה ארע בארצי, הכל נחרט לו באבן גיר.

לקחתי מילים בסלסלה,לחבר להם תוים מנגינה,

אך הרוע פורץ מכל פינה, איך אוכל לפתוח בזמרה.

 

על מה אני השיר,על זה שתפסו היום את הרוצח,

שם בשדה ובניר,קבורים עוד קורבנות ללא ריח.

תן לי סיבה לשיר ידידי,אתמול באה עובדת רווחה,

לבדוק היטב את חמותי, אם היא יכולה או לא יכולה.

 

בת מאה היא, עוד בודקים אותה,לבטח מסתירה,

את הכוחות האדירים שיש לה,להגיע לכזאת זקנה.

תן לי סיבה לשיר, על כל העוני והדלות שצומחים,

לחוש כמו כפיר,להלחם בכל השחיתות במשרדים.

 

האמינו לי מצאתי פינה חמה,באשתי בילדי במשפחה,

רציתי לשיר אך איזה יום יפה,אבל הרוצח ,המשפחה.

איך שלושה דורות קטל,האים עוד יש לו כאן מחילה,

לא מצאתי סיבה לשיר, לא שיר של עצב או שמחה.