כשהחושך מאיר

04/11/2009 22:33 | בת-אל


הדרך נעלמת, הולכת באויר,
תלויה מחלומות שלא התממשו
הייאוש גובר עלייך,
והרגליים מתקפלות גם הן,
פוחדת לראות את הקצ ה.

את נופלת אל הארץ
בחיוך כואב
טוב לך שרע לך
נלחמת במי שמנסה להתקרב
הפעם את רוצה להיות
ל
ב
ד
 
לעזאזל,
שוב פספסת את ההזדמנות
היא חמקה לך מבין הידיים
יכולת ליהנות מהאור
אבל העדפת להשאר מוטלת בחושך
בטוחה מפני העולם
ומסתכנת מעצמך
את חותכת את עצמך
מתפרקת וצוללת
אל ים המלח
שצורב לך בעיניים
תופסת את עצמך בידיים
ומשחררת
עכשיו הזמן שלך
ל
י
פ
ו
ל
ליפול ולהתנתק מרגשות,
לכתוב מילים ולמחוק
מהפרק,
את מתבלבלת
מתפרקת
מי בכלל כותב שירים
כשהלב
נאלם.
והלב (ד)
את נוסעת על כביש מהיר,
זוג יושב באור מגוחך שנוזל להם מהעיניים,
את חושבת על כמה מאושרים הם, וכמה מסכנים.
יום אחד הם יבריאו, והכאב ירפא גם אותם,
ייקח אותם אל המציאות,
אלייך,
שם העולם האמיתי,
 
ברוך הבא לגן המוות.