בעוני ובאושר...08/11/2009 18:00 | עליזה ארמן זאביהשכינה...ריחפה כמעוף הציפור,
דרך חלונות קרועים,
לקדש פרי אהבתנו.
מתנשפים בחדוות הרגע,
הצטלבו מבטים, נכרכו זרועות,
כורתים ברית עולם בשבועה,
בטוב, ברע, בחולי ובדווי.
נדרנו להאכיל את חיית אהבתנו,
עד תום חיים שלמים,
עד אחרית.
העוני...זחל, כרסם מבעד למפתני,
חמק האושר מחרכי חלוני.
מותיר מאחור שובל אהבה משתרך.
הותר הנדר...
משקל העוני, האושר,
והמיית הלב, עד ייתם.
. |