מטר של רגשות

מלחך את כתפי

מרטיב את גופי.

 

ידי נפרשות

וטועמות מן הפלא הקסום.

פי נפער

ומצפה לטיפה סוררת

שתרווה את הצמא.

 

מכל עבר אנשים רצים

וכולם

ללא יוצא מן הכלל

תרים אחר מקום מפלט,

נאבקים ברוח העזה

מזעיפים פנים לסופה.

 

אך אני עוצרת

 נאנחת בהקלה

לשטיפה המיוחלת,

לא נמנעת מן הרטיבות

שמסלקת בבושת פנים

את ההדחקה.