חייל שלי

16/11/2009 18:36 | עליזה ארמן זאבי
 
עומד על המפתן, קומתך מצלה,
ליבי מחסיר פעימה.
מכוסה אבק דרכים,
שארית מדיך מבצבצים ביינותם.
נופלת על צווארך,
לופתת שערך הפרוע,
משחררת רסן דמעותיי,
זרועותיך סוגרות עלי.
אתה צולל לתוך סדינים צחורים,
מחייה את השעות האבודות.
סופרת תקתוקיי שעון,
טרם פרידה מחודשת.
אל תשימי ליבך אל החדשות אתה מפטיר,
נושק לי ועוזב.
מנופפת ביד קטנה,
עד דמותך נמוגה.
 
 
לאיתי רוזן באהבה גדולה.