בחדשות, בתחזית מזג האויר כל ערב את אותה השאלה הוא שואל, מי? חיים יבין, הוא מבין בכל אפשר לאמר חוץ מבמזג האויר.
לפעמים אני חושבת בשביל מה היא באה? זאת שרון, לא מספיק הבלאגן שבמדינה? לשבש לי את התוכניות? להרגיז? סוף שבוע גשום היא אומרת, הם חייכו מאוזן לאוזן, סוף סוף גשם וצהלו, בכלל לא אכפת להם שבשבילי זוהי בשורת איוב? סוף שבוע גשום וחורפי הגשם ישוב ויתך וירעיד ובגדול, אוי ואבוי אני רועדת, הגשם יתך וירעיד? בשביל מה אני צריכה לדעת? ועוד מיום שני, יכולתי להיות רגועה ובנחת עד יום שישי, כמובן שאני מדברת לעצמי.
מיהרתי וקניתי קלמנטינות תפוזים ומנדרינות, עוגות עוגיות לחמניות פחמימות גבינות 30 אחוזי שומן וצהובות וטעימות, לעזאזל 290 הכולסטרול, והוספתי גם יין אדום ומתוק ומקלות קינמון, דלק לחמם את הכל.
ביום שישי בבוקר, הדלקתי את כל האורות טלויזיה בווליום שלט לזפזף בהיכון, המחשב והמדפסת די וי די דיסקים וגם קלטות, ניירות לרוב ועפרונות, וחיכיתי.
כבר מהצהרים הרוח שרקה ויללה התריסים פרצו בריקודים ובמחולות, וגשם החל ניתך בעוצמות, בלילה, הוא הגדיל לעשות ואני הרי קניתי הכל לחמם ולהנעים אבל הברק הבריק והרעם הרעים והגשם ניתך והרעיד, מיהרתי התכרבלתי בתוך השמיכה, איזה שמיכה? שמיכות, פוך וצמר וכרבוליות צבעוניות רכות, את הראש כיסיתי בכריות שלא יבזיקו לי בעיניים הניצוצות, וחשבתי כמה היה טוב, לוא הייתי שוב ילדה קטנה הייתי פותחת בצווחה, אמא'לה אבא'לה בואו להיות איתי, למה השאירו אותי דווקא היום לבדי? הרי שרון אמרה בחדשות סוף שבוע גשום וחורפי.
הגשם ניתך והרעיד הברק הבריק והרעם הרעים התריסים פרצו בריקודים ובמחולות עם בנות זוגן הזגוגיות כיסיתי את הראש בכריות שלא יבזיקו לי בעיניים הניצוצות... וחיכיתי,
ליום ראשון בבוקר כשהכל יגמר, יחלוף, ביום חמישי דווקא טוב שהיא באה, זאת שרון, לבשר לי, בתחזית מזג האויר, בחדשות.

 

"כל הזכויות שמורות"