השעווה מתמוססת,היא נוטפת מנר שהדלקתי אז,

אז שחלמתי כילד,אז שחלמתי על ירושלים של זהב.

זהב שהיה טמון עמוק בחלום,החלום הגדול שלי,

שלי,שלנו כעם שחזר להגשים את חלומו במולדתי.

 

במולדתי הנר שלי זוהר,לא רק בחג החנוכה,

בחנוכה האור מספר לי על תקופת הגבורה.

הגבורה שבחולשתו של עם שנשפט כגיבור,

כגיבור שהדליק את נס המרד, הפיץ את האור.

 

האור של נרי הזוהר,מראה דרך לחוף בטוח,

בטוח לעם היהודי,סביב נר שמבטיח עתיד.

עתיד שיהייה לילדים,לנכדים,לכל הדורות,

הדורות שיבואו ויבינו,את אורו הזוהר של הנר.