על מי אני כועסת?

עליך?על אלוהים?

על עצמי אולי?

על מי אני רוצה להשליך פיסות כאב?

על פניי המתקשים, המתאבנים?

למשמע מעליליך הרומנטיים שלא כוללים אותי

למול פניך התוהות

או אולי,

על פני המתפרקים

בצד בשקט, הדמעות שזולגות מהמבט החזק

על מה אני כועסת?

על בחירה חופשית של אדם

על חוסר האונים שלי

על הלב המצטמק שלי

ומה איתך?

במה אתה אשם בכלל

היום נתת לי שוקולד

בפנים מכילים ומוותרים

ואני נאבקתי בתוכי

האם אתה ידיד או אהוב.

על מי אני כועסת?

על עצמי

על מי אני רוצה להשליך פיסות כאב?

עליך

על מה אני כועסת?

על בחירה חופשית של אדם

על חוסר האונים שלי

על הלב המצטמק שלי

על מעליליך הרומנטים שאין לי חלק בהם

ולמי אני מוותרת?

לך, לאלוהים, אולי גם  סוף סוף לעצמי

 

 

 

מי מבנינו באמת אוהב?

אתה שנתת לי שוקולד

כי רצית שיהיה לי יותר מתוק?

או אני?

שרוצה להשתלט על חרותך

להניע את בחירתך

לשלול בעיוורון מוחלט את רצונך

כל עוד לא יהיה כפוף לתוכניותי?

 

על מי אני כועסת?

על מה, למה

 

חיה את בחירותיך,

המתק את רגעיך,

בשוקולד

או במעללים רומנטיים שאין לי חלק בהם

הזל את דמעותיך

אולי גם עלי לפעמים

ברח מכאביך

שתה את הטיפה המרה האהובה שלך

במקום הבילוי החדש שלך

בלעדי

ואני אזיל לי את דמעותי.