| 19/11/2009 02:23 | עינת ישראלי היינו שם כבר, באותה הדרך, באותו מקום פשוט היינו למרות שלא ידעתי להיות שרציתי לומר שאני לא יודעת וחשבתי אולי פשוט אעצום את עיניי ואפליג לי אל החופש כי אני אסירה אסירה בכלא מחשבותיי בכלא של לבי באי הסדר, באי השקט והכל תלוי בי, אך ורק בי רך או נוקשה נוגע או פוגע מנגינת חיי לחן עצמותיי |