עכשיו אני

בוקר טוב
עולם
אתם זוכרים אותי?
המשוגעת שצרחה ברחוב
וכמעט התפשטה
מכאב
והכל
הכל היה בשתיקה

רציתי לירות עליכם
צרור של חיוכים
ציניים
ומילים כואבות
ובעודי עירומה משקרים
רק הדמעה מטה אוזנה

אני מצטערת
שאני שונה מכם
אבל אני רק בת אדם

אני מנסה ללבוש את בגדי המלכה
אבל המידה גדולה עליי
זה הכל גדול עליי
אפילו אתם

אני מכווצת גיטרה
ומנגנת צלילים שקטים
שלא יפריעו למשמע קול צחוקכם
עליי

דפיקות בדלת
דפיקות בלב
זה לא אתם שבאתם לחבק
זה רק הפחד שמלווה
והולך איתי יד ביד
לכל מקום

מתים מהלכים לי על האצבעות
ודמעות ניגרות עליהם
שחור על גבי לבן
שירי אבל כואבים
כבר שכחתי איך נכתבים
צלילים שמחים

כבר עשר דקות שאני נתלית בין המילים לשתיקה
הכאב דוקר.
בסוף תכתבו עליי שירים
ותדברו על כמה אתם מצטערים
ששכחתם שגם לי
יש לב
תבקשו סליחה
והפעם לא יהיה מי שיקשיב
ויבכה ממילותיכם
חוץ מכם
כי אני,
אני כבר לא אהיה
-
אז תדעו שאתם הרגתם אותי,
לא הכדורים.
ומתחת חסות השמיים,
אשלח אליכם דמעות
ותילגמו מן הגשם
טיפה
ועוד טיפה
ואז
אדע שנקמתי הגיעה
עכשיו אני
עכשיו תורי

לפצוע