זאת הפנטומימה הגדולה בעולם,

הם לא יכולים להשמיע את קולם.

מתקשרים בתנועות ידיים מחבקות,

מתקשרים במשחק בן שתי עולמות.

 

הבנתי איך  מתקשרים ילדי האור,

במקום הכי נמוך בעולם הנאור.

ילדים שחיים בדממה ללא הסכמה,

עם אצבעות, תנועות של עולם הדממה.

 

אני כל חיי שתול בעולמינו הרועש,

בכל מקום הומה אדם,כמו נהר גועש.

בסיר רותח, במרוץ היום,בחום הנורא,

תרבות שחיה ברעש איום,בתוך מהומה.

 

עולם של חרשים, עולם שחורש מזימה,

עולם שצועק , משמיעה תופי מלחמה.

עולם שלא מוכן לחבק סתם ללא סיבה,

עולם שאני מנסה לנער, עשו רק אהבה.

 

שמתי לב שבעולם הדממה יש חום,

הדו שיח נעשה מהלב,שקועים בחלום.

החמלה ,האהבה, הנתינה, החיבוק במקום הראשון,