קצתי בעיגול פינות

בהתחמקות

מן הרע לטוב.

 

עייפתי

מהמשפטים הבנאליים

שנשמעים באותו הרגע מוכרים

אך נבלעים בהמולת

החיים,

מתקטנים מעוצמת

המרירות המתסכלת

שמעלה פלך ועוד פלך.

 

הרי בידי האפשרות

לסכל את דרכי

או לבחור בדרך המלך

המצדיקה את קיומי.

 

והדרך היהירה 

מאמצת את מיתרי גרונה  

וקולה

מצטרד מצעקות שווא

שאצעד בה בבטחה

ולא אלך שולל

אחר נטיית הלב הארורה.

 

(אכן כך

נטיית הלב הזאת

מר גורלה)