זה לא יום, זה לא יומיים

וגם לא שבועיים

אלו שלושים הימים שחלפו ביעף

מבלי להניד עפעף.

ימים של מחשבות והרהורים

על כל השנים..

מאז שיצאת לאויר העולם

ועד שנעלמת מן העולם.

אתה חסר

חבר.

יצרת חור עמוק ביקום

שממנו לא תקום.

אנו חיים בתקוה

שאתה משקיף עלינו מלמעלה באהבה.

דמותך מול עיניינו כל רגע , כל דקה

יש מועקה...

אך החיים חייבים להימשך עם הרבה חיוך וצחוק

זה מה שאתה מנחה אותנו מרחוק.

תרומתך לחברה ולמשפחתנו

היא אבן דרך לכולנו.

 

 

יהי זכרך ברוך