הבוקר הפציע
והצד שלך במיטה
כבר לא הריח ממך
הזמן נתן אותותיו
התאחו קמטי החיוך
וחלומות הפכו לערפל

תגלי שעזבתי
רק אחרי שלא אחזור
תחבקי את עצמך
ותבכי כי כבר לא

קרני שמש אחרונות
דרך חלונות פלדה
וצלילי נשימותייך
שנטוו בתווי נשימותיי
נפרמים לנגד עיניי
מאוזן אחר מאונך

היית ונגמרת
ונותרת כהדפס
שמזכיר רק פיסה
מתוך רגע