יד מזור נוגעת בי,

תוהה על קנקנה, מקשיבה

מרקדת סף למרכזו של מיתר

צלילו באינסופ מוסתר

עולם סיבי.

 

רוח על כותר מגן ראשי, ידיי נעות גופי לובש ראי, שומר נפשי.

בתוך הילה כתמי עבר שינו את דעתם,

כך היא מדמה, מאור של חנוכה ממיר כאב

בסיב חדש

וחורי הפחד?!

סיבים

אור ניסים שואב

מקרין מרפא

פנינים של מלח,תרכיז בצל בעין

זה כן ולא אישי.

 

יד מזור נוגעת בי

תוהה על קנקנה, קשב עדין

מרקדת סף למרכזו של מיתר

צלילו באינסופ מוסתר

עולם סיבי.