בס"ד

 

 

 

בוקר חדש האיר את העולם.
עיניים נפקחו לרווחה בעוד שהשקט נדם.
כל חלון במהרה נפתח,
כוננות שיא לקראת עוד יום מבורך.

בשכונת 'אורים'- צפצופי המכונית עלו בקנה אחד עם הנץ.
ואילו בעיר 'הדסים' – כבר מחצות הליל, עמוד השחר החל לבצבץ.
חדשות, ידיעות ושירים- טרחו כל חלל למלא.
ואת שקרה רק אתמול,
אם אחד לא ידע-האחר בחינניות יתפלא.

משימות כה רבות, עבודה בלתי נודעת,
כשכל מטלה את חלקה בעזות תובעת.
לב נפחד אל מול מוח עמל.
עומס צרוף מחשבות הנוטות בתכיפות על גבו לטייל.

גברת שלווה- את ביתנו החמים עם זריחה עזבה.
ורעותה,הסבלנות- נקראה בדחיפות למלא את מקומו של יאיר,
בחור שרק לפני רגע נחל אכזבה.
כיצד זה ייתכן שהברחנו כך שתי ידידות?
הו מה גדול בליבנו השחץ!
לא גאווה היא גורם היעלמותן של חברות ילדותנו,
כי אם מכרנו הנודע, הרי שזהו מר לחץ.

ויש לציין כי מיודענו הלחץ, הינו ראש מפקדי השעונים!
אך חבל שלא למד את הכלל החשוב-
האומר כי אין להבריח שכנים!

בוקר חדש האיר את העולם,
עיניים נפקחו לרווחה בעוד שהשקט נדם.
-------------------------------------------------------------------

 

שוב נולד שיר בעקבות העבודה בפסיכולוגיה (שלזכותה של המורה יאמר..)

 

מתנצלת על הפערים בנוכחות..ומקווה שזה בסדר מבחינתכם שאני מפרסמת פעם ב.. אם תאמרו שלא, אכבד זאת בכל לב ולא אפרסם עד שאמצא את הזמן להגיב כמו שצריך ליצירות של חברים ולפרסום שירים בתדירות גבוהה יותר.

אך מעבר לכך, אני חושבת שהנושא הזה, לחץ, הוא נושא שקרוב לליבם של רבים אז הוא מוקדש לכולם..:)

 

המשך ערב נעים וטוב לכם,

קארין.