היא התהלכה בינות לשדות ירוקים אל עבר הצוק הנושק לחוף.

למרגלותיו נשקו הגלים ברכות בחול הזך.

שם על הצוק חשה בליטוף הרוח המתבדר בין תלתליה.

מבטה נדד אל האופק ועיניה דומעות. נזכרת בימים רחוקים בארץ רחוקה, מעבר לאוקיינוס בארץ הולדתה... פניה הביעו געגועים ליקיריה שנותרו  שם, הרחק בניכר.

המיית הגלים וקרני השמש היוקדות ייבשו את דמעותיה.

התיישבה על הסלע ובהתה בגלי הים המתנפצים על החוף.

שוב דמעה זלגה על לחייה את האזינה לאוושת הגלים המלטפים את שולי הצוק.