--- שלי,

 

אני רוצה לכתוב לך שוב

לחוש נאהבת בין מילותיך

הנחבאות אל הכלים.

לדעת שאי שם ביקום

יש מישהו

שאהבתו לא תלוייה בדבר.

 

אני נזקקת לחום אנושי

למילה אחת מיותרת

כדי לייבש את הדמעות שעל הכר.

 

הכאב מזערי בעייני המתבונן

אך בתוכי

ישנו חלל פנוי שמוסתר בחדרי חדרים

במסדרונות המפותלים

של החלקים הפנימיים.

בין הוושט לכליה,

בין הריאה לקנה הנשימה.

 

והחלל הזה

שמור לך,

ובחלומותי הליליים

מתמלא בנוכחותך.

 

יום יבוא

והוא יהיה מלא עד להתפקע

בזכרונות דהויים

במכתבים מצהיבים

ובאהבת נעורים כוזבת.