|
כשהינו ילדים ושחקנו מחבואים
כשהבנים לבנות מציצים
והגננת מקטרת ..שובבים
הגן צהל אהבנו
את החיים..
ובכיתה כשהמורה
דפקה את.. הצורה
הינו כבר בוכים..
כל אחד סוחב. איתו.
תיק קטן או תיק גדול
בתוכו סיפורים
שאספנו בדרכים
ולפעמים
כשאין כוחות
ולא יודעים לאן לפנות
אז נזכרים בימים
כשבתיק היו רק חלומות.. |