מנפלאות החורף25/01/2010 19:52 | עליזה ארמן זאבימטיבה שביסי על כתפיי,מהדקת,
במעלה הדרך העולה,
בין לבלובם המחתרתי של העצים הנשירים.
עוצמת עיניי, מפקירה פניי לרוח,
המכה,בוחשת בי מעגלים מעגלים.
רייחות, קולות וצבעים, כלואים,
מעבר חלונות מוגפים.
מחסני שמיים נפרצים בקול סערה,
הגשם מצליף, אינו חדל, בשלו.
מוצאת מפלט מתחת מטריה,
הלב מחיש צעדיו.
יונקת בשקיקה ריחה של אמא אדמה,
משהה את העונג.
|