שוב חוזרים אל השקט הזועק לשמים,את הראש מרכינים ,

הנה מאחורי הגדירות זוגות עיניים,הצילו אנחנו רק יהודים.

האדמה לא תשקוט,העצים ידברו,הארובות כמו אנטנות,

הם משדרים בלי הפסקה,כאן היתה זוועה,מיליוני קורבנות.

 

לא יעזור לאנושות,לא תתקבל כל מחילה,גם לא הכחשה,

השקט זועק לשמים,השלדים רוקעים יחפים בלי כל בושה.

בסך הכל היינו יהודים,איפה היה האלוהים הם שואלים,

אפילו ישו היה יהודי,אויה לשנאה של הנאצים הארורים.

 

הנה הנשיא שלנו,הנה ראש הממשלה מישראל בא לביקור,

הם לא רואים אותנו,אבל אנחנו רואים ומלמדים עוד שיעור.

עד כמה אין גבול לשנאה,עד כמה חשוב שיש לנו מדינה,

כיהודים נצחנו למרות הכל,בגדול אנחנו גאים בכם אחים,

רק מבקשים לאהוב אחד את השני,לכבד אחד את השני.

 

לא לזרוק נעליים על שופטים,עוד על שופטת אישה,זה נורא,

אתם לא יודעים מה זה שואה,תאמינו לי זה לא סתם מילה.

אתם הולכים מידי שנה,אנו חוזרים אל השקט עמוק באדמה,

אך נמשיך לזעוק לשמים,על השואה שעברנו,עד שתבקרו בשנה הבאה.