שני פסנתרי כנף מגבעתיים,
ממשפחות טובות, מלאות יחוס,
נגנו קונצרטו לשיחת טנדו בשניים
על השגרה המלנכולית הגובלת בייאוש,
שיש בשעורי פסנתר בשעות אחרי הצהריים
בלי שום עתיד או השראה ובלי מעוף. 

שני פסנתרי כנף  מגבעתיים, 

,רואים ממרפסות ביתם אתר בנייה חדש

ועגורן ענק, נצב, ראשו נוגע בשמיים,
נושא משא מעיק  של חומר ולבנים

לסינים ותאילנדים

לרומנים, פלסטינאים, לקזחסטנים מחבר העמים .

שני פסנתרי כנף מגבעתיים,
ממשפחות טובות מלאות בהשכלה,
מעלים על מקלדות המיתרים פרלוד הרהור:
לו רק יכולנו לעשות חיבור
בינינו, פסנתריים עם כנפיים שתיים
לבין העגורן שיש לו צוואר עגור,
היינו מגביהים  שלושתנו לשמיים
וטועמים סוף סוף את טעם השחרור 

שתי משפחות טובות מלאות ייחוס מגבעתיים,
מזהות  מיד צלילים חורגים, אקורדים אסורים

שפוגעים בנינוחות  של שעת קפה בין הערביים
 ומזמינות  דחוף את מכוון הפסנתרים.