מביטה בתמונה

רואה את עצמי קטנטנה

עם קרחת שמנמנה

אחותי עם שיער גולש

ולי המזל התפקשש...

חושבת איך עברו השנים

כשילדי היו קטנטנים

שובבים

מלאי חדוות חיים

נזכרת בתקופות יפות בחיי

איך שנהניתי עד בלי די

חברים, טיולים

וגם טיטולים

הנדנדה בבית הפרטי

עם הכלב ששמר עלי והיה איתי

מבלבלת את השנים

שהיו די מעניינים

חושבת על אמי המנוחה

שהיתה מרכז העצב וגם השמחה

רוצה לחזור לחלק מהתקופות

מרוצה כעת עמן בחלומות...

והנה ילדי גדלו ופרחו מהקן

ואני עם בן זוגי אזדקן ?!

לא ולא! אני עדיין צעירה

דרכי לי מאירה

אפרוש כנפיים, אשכיל שבעתיים

הגבול הם השמיים