מכתב לדינה14/02/2010 18:22 | שלפ מעבדה חקלאית עודד יפההשבוע נורית הידיקר טילפנה ושאלה שאלת עץ צאלון אצל הילד במושב אמרתי לנורית תעמדי ליד העץ ונדבר תארי לי מה את רואה ודרך הטלפון נתחיל לטפל ואתמול יום שישי בערב הידיקר מטלפנת ידעתי הידיקר היא יקית יום שיש בערב נדבר על צאלון עודד ניסי מת נורית אמרה לי חזרתי 51 שנה לאחור לחדרים המשותפים של ילדים בני 14 עלינו אברהם שפירא אמר אתם נוער אתם אתם חרא ועכשיו אנחנו שואלים מה יהיה עם הנוער למדנו שם שיחקנו ורבנו היו חברויות ומלחמות עולם היו יקים מכפר סירקין ופולנים רבנו כולם עם כולם צעקנו והיינו חברים ולמדנו לחיות יחד ילדים בני 14 עובדה נשארנו חברים ונפגשים ולפגישה האחרונה אצל דורון הבטתי על החברה בחנתי בעיני דיאגנוסט של עצים וכולם נראו שיעברו עוד שנה עד המפגש הבא רק אמרתי לדני שמע נצמצם בין הפגישות מי יודע אנחנו לא הדור של ההורים שלכם שחיים עד 100 אצלינו זמן שאול ניסי נראה בסדר גמור לא נראה לי שמחר נלווה את ניסי למנוחה האחרונה אולי דווקא ניסי ידע משהו ולא אמר מי יודע איך מרגיש איש לפני שהוא מת ניסי הראשון מהכיתה כיתה שכזאת בפגישה האחרונה צחקנו אכלנו טוב העינים היו גדולות יותר מהכלי שקולט את האוכל קיבה קטנה עינים גדולות נשאר אוכל אז היינו צעירים והבטנו על ההורים הזקנים הם היו בני 50 ועכשיו חברי בני 65 כן אני יודע בנות כמה אתן דבורה ניצה ודינה כולנו בני 65 ואתמול רק אתמול דינה יקרה שלנו טיפלת באמא שלך ומחר כמה שזה מהר וכמה שזה משונה מחר ילדיך הגדולים דינה יתחילו לטפל בך מפחיד אותי המהירות הזו דחילק יכולת להמתין עם ניסי אמנם אנחנו עכשיו הראשונים בחזית יכולת להמתין ולתת לשמוח בחזית הזו ופתאם טרח הראשון בחזית נפל דינה פתאם לבד ובפגישה הקרובה ילד אחד פחות רק בקשה אחת קטנה המתינו אנחנו כיתה קטנה קטנה וכל אחד חשוב בכיתה הזו אלוהים תקטין קצב קבלת ילדים תרווח אנחנו רוצים להיפגש בשמחות עודד |