גיא צלמוות19/02/2010 15:00 | מרינה ליאם מנשרובהבהרה : הקטע נכתב באחד מהימים המעוננים שלי והקודרים בשבוע החולף
יש כאלה מעת לעת. הכתיבה היא נתיב בריחה מצויין לעיתים
הכותבת מוסרת כי שלום לה ולבני ביתה
היום כשהעננים נמוגו, מרשה לעצמה גם לפרסם
גיא צלמוות
אל מותה הקרב הולכת אל מקום ממנו איש לא חזר "אל מלא רחמים " תפילה חרישית מהדהדת מלווה את צעדיה.
את דרכה מלווים שיירה של ערפילים הדרך משתרעת על קילומטרים רבים הולכת רגלית.
למרגלותיה משתרע יער ירוק עד גיא אליו הולכים, ממנו לא חוזרים. שקט מסביב. מצבות של אבן. דומם דואה לו שם נשר. |