שלא על מנת לייסד מלוכה01/06/2006 21:05 | אדם קדםאתמול פגשתי
את רות המואבייה, אולמת בפאת השדה חיטה. חובטת גרגירים,
מניחה באבניי הרחיים עד בא, הקמח דק. לשה מניחה
בכלי חימר, מבעירה האש ועולה ככר לחם ריחנית.
בצענו לשניים,
אכלנו
שתקנו והלכנו. נעומי עמדה ,
אינה מאמינה. כי יש יפגוש
איש באישה, שלא על מנת להוריש לדורות הבאים, את המלוכה לעיתים החיטים
הם רגעים בכרך ככר לחם חמה הנאכלת סתם כך בין גבר לאישה והחלקים הפריכים מתפוררים פירורים עד דק מאבקים פרחים בחושים ואין פיאה והשדה אינו שייך לאיש כמו חורשה מוצלת ושדות בר וקמת שיבולים המאמירים בראשית קדומים ללא בעלים שם מחצלת טווה בשתי וערב באוושות לחישות ונעומי אינה צופה ומצפה מאיש ואישה העוטים רגעים פשוטים להקים למענה זרע או לייסד מלוכה |