חרב מתהפכת

נעוצה בלב ליבו

קודש הקודשים בי

לובש פה בהסתר פנים

רבות

יש לו דמות להאחז בה

לייצר צורות מרוח

של חמלה.

 

פני מלאך מוזג בי יין מר- מתוק

ובהיסח מהתרגשות הטעם

עבר הוא על גדותיי

יין מר- מתוק הופך בי עולמות

ובהינף של בזק חושך

כאילו אין כאן זמן

מחוללים טרמיטים חריצי חלל

המתמלאים בצער העולם

 

כמעט איני, רק כמעט

 

אילולא זמן גנוב

לאצבעות אלוהים עם בוקר

הזורחים את כאביי,

ציפורים המחליפות צלילי הבכי,

מים השוטפים את דמעותיי,

צבעים פסטליים נמהלים בדם הלב

ותקווה צומחת...

אלי קבר הייתי באה

 

איני יכולה לגעת בגב היד

רק חסד יכול

 

 

 

 

29.11.2004

 

 

©כל הזכויות שמורות