אני מרגישה את הבטן שלך

מלטפת,

מהמורות ותרחישים

איזה נמלה מתהלכת בוריד

שאיפותיי צריכות להיוולד.

מושרשות אצלך,

נטעתיהם.

 

טרם ידעת

ללא שום קבלת אישור

ואז שנפלת

רק התלוננתי

הפניתי אצבע מאשימה

מחכה לפיצוי, לא מתרצה.

 

אתה מעביר מבט,

ושואל בעניין

אבל אני במקום אחר

טרם ידעתיך

כבר על מאסר עולם אתה

יושב.

 

וגם דמותך אינה ברורה לי

אם תלך

יהיה אחר,

בו אשריש ציפיותיי

 

איך לא פקחת את עיניך

הצבעים מתבלבלים

עיוור שכמוך...

לתוך סמטת הצללים...

ורק חיבקתי, פינקתי חומרית.

 

אבל הלב כהה הוא

עטוף בססמאות

ברצון אחר.

אבל המהות שלך

נשארת בעיקר:

ההיבטים השליליים.