לפעמים קשה לכתוב, את מה שמרגישים. במיוחד ביום כזה, כשכל כך מלא, הלב בפנים. כשהרגש סוער, כשרואים אנשים, אחרי כל הזוועות שעברו, ובכל זאת החוזק בעניים, בחלקם. עדיין נשאר הדברים, המאורעות לא נקלטים, ומעולם לא יקלטו. ואיך ומה שנשאר זה, רק להושיט יד לעזור, בכל מה שניתן לחיים, לתקווה, ולשלום